טרדיב דיסקינזיה 

טרדיב דיסקינזיה

 דולב ראובן גילמור, תזונאי

 טרדיב דיסקינזיה היא "מחלה" או הפרעה המופיעה בקרב חולי סכיזופרניה וחולים אחרים בעקבות הנטילה של תרופות אנטי-פסיכוטיות (נוירולפטיות). זוהי תופעת לוואי מוכרת היטב של תרופות אלו. ההפרעה מתבטאת בתנועות לא רצוניות וקשות של שרירי הפנים והגפיים.

 שכיחות המחלה

הערכות רבות קיימות לגבי האחוזים של נוטלי תרופות פסיכיאטריות שסובלים מטרדיב דיסקינזיה. הדבר תלוי בגיל המטופל, במינו, במחלות נוספות מהן הוא סובל וכן בסוג ומינון התרופה, משך הזמן של נטילת  התרופה ובתרופות נוספות שאותו אדם מקבל.

 חוקר אחד נתן כלל פשוט: בכל שנה של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, 5% מהנוטלים אותן יפתחו טרדיב דיסקינזיה. פירוש הדבר הוא כי בשנה הראשונה יפתחו 5% מהנוטלים תרופות אלו את ההפרעה, בתוך שנתיים 10%, בתוך שלוש שנים המספר יגדל ל- 15% וכן הלאה. אותו חוקר העריך שבאופן גלובלי, כרבע מחולי הסכיזופרניה בעולם סובלים מטרדיב דיסקינזיה. אם נצא מתוך נקודת ההנחה המקובלת, שאחוז אחד מכלל האוכלוסייה סובל מסכיזופרניה, הרי שניתן לומר שאחד מכל 400 אנשים סובל מטרדיב דיסקינזיה. המספר הזה אולי נשמע מוגזם לגמרי, מאחר שאנחנו לא רואים אותם, אבל אין פלא: הסובל מטרדיב דיסקינזיה מהסתגר בדרך כלל בביתו מרוב בושה, או שהוא כלוא בבית חולים לחולי נפש.

 טיפול תרופתי

לרפואה הרגילה אין אמצעי מניעה או טיפול יעיל לטרדיב דיסקינזיה .נעשו ניסיונות להשתמש בסוגי תרופות רבים. לא זו בלבד שרמות ההצלחה לא מרשימות אלא לתרופות אלו יש תופעות לוואי משלהן, המוסיפות לסבל המטופלים. הניסוי והטעייה בתרופות פטנט ממשיכים, ובינתיים הסובלים סובלים.

האם באמת אין מניעה או טיפול? רק לאלה שלא מחפשים במקומות הנכונים. ככל הנראה יש פתרון, והוא נמצא דווקא בחומרים טבעיים לגוף, כמו ויטמינים ומינרלים, תחום שהרוב המוחלט של הרופאים הפסיכיאטרים אינו רואה בו מקום ראוי לחיפוש פתרונות.. הבשורה הטובה היא, שניתן להיעזר בחומרים אלו, ושיחסית לתרופות פטנט השונות, הם בהחלט יעילים ובטוחים.

 מניעה כמעט מוחלטת של טרדיב דיסקינזיה באמצעות ויטמינים

בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, בעקבות העבודה של ד"ר אברם הופר, מייסדה של שיטת הפסיכיאטריה האורתומולקולרית, עשרות אלפי סובלים ממחלות נפש החלו לקבל ויטמינים במינונים גבוהים לצד התרופות הפסיכיאטריות. חולים אלו נטלו ויטמינים במשך שנים ארוכות.

כבר בסוף שנות השבעים, היה ברור שטרדיב דיסקינזיה היוותה בעיה שכיחה בקרב אלה הנוטלים תרופות פסיכיאטריות בלבד. היה זה ד"ר דיוויד הויקינס (David Hawkins), אחד הרופאים המובילים בתחום מתן ויטמינים לחולי נפש, שהבחין כי אף אחד מבין הפציינטים שלו אינו לוקה בטרדיב דיסקינזיה, וזאת בקרב 15,000 חולים שהוא טיפל בהם במשך 15 שנה במרפאתו הפרטית ובבית החולים.

בעקבות זאת הרחיב הויקינס את החקירה, ומצא עוד 80 רופאים ברחבי ארצות הברית וקנדה, שנתנו גם הם למטופליהם תרופות פסיכיאטריות בשילוב עם "מינוני ענק" של ויטמינים במשך זמן ממושך. התוצאות שהתקבלו היו מדהימות:

69 רופאים טיפלו ב- 41,972  חולים ללא מקרה אחד של טרדיב דיסקינזיה.

11 רופאים טיפלו ב- 16,070 חולים שמתוכם רק 26 מקרים של טרדיב דיסקינזיה.

כלומר, מתוך 58,042 חולים שטופלו ב- 80 מרפאות באזורים רבים, פחות מאחד מתוך 2,200 איש (0.045%) לקו בטרדיב דיסקינזיה, וזאת למרות שלפי האומדנים הרגילים - לפיהם כרבע מהחולים יפתחו טרדיב דיסקינזיה, היינו אמורים לראות כ-15,000סובלים בקרב אוכלוסייה זו.

 ייעוץ מקצועי

למרות שהמחקר של הויקינס רחוק מלהיות מהסוג המובחר ביותר - כפול סמיות ואקראי - הוא עדיין משכנע ביותר, ולעניות דעתי כדאי היה לכל מי שנוטל תרופות פסיכיאטריות, לקבל ייעוץ בנושא. המעניין הוא, שחלק מתוספי המזון בהם משתמשים למניעת טרדיב דיסקינזיה, הם אותם תוספים שמומחים לפסיכיאטריה האורתומולקולרית משתמשים בהם לטיפול במחלות נפש.

 למידע על השימוש בוויטמינים ומינרלים למניעת טרדיב דיסקינזיה או במקרה של טרדיב דיסקינזיה קיימת